תסמונת הבניין החולה

בכל שנה כ -5,000 בעלי דירות ובתים תובעים כ -3000 קבלנים בגין חריגות בנייה . הנזק הכספי לצרכנים שנגרם על ידי הקבלנים עומד על מיליוני שקלים ומשפיע על מחיר הנכס לצרכן.

במאמר שלפניכם תיאורים של כמה חריגות בנייה שכיחות ומאפייניהן בבתים ודירות ברחבי ישראל. ראוי רק לקחת בחשבון שבתוך ענף הבניין קיימות טכנולוגיות חדשות בתחומים רבים, כאשר אנו באים לבנות או לשפץ את הבית שלנו.

השאילתה שעולה אינה נוגעת למידע או לטכנולוגיות רלוונטיות, אלא לשיקול דעת טוב ו / או לחילופין, שיקול ושימוש במידע הקיים הנוגע לתחום הבניין לשיפור והגברת המודעות לבניית בניינים ובתים בתוך ישראל ללא חריגות בכלל.

ברוב התחומים ישנם תקנים מוסדרים רשמיים ו / או תקנות וכללים המאפשרים לבצע עבודות בנייה ברמה גבוהה, תוך הימנעות מרוב התקלות הנפוצות או חריגות הבנייה והמהנדסים והיועצים בתחום התכנון מחויבים לתכנן לבנות את ביתנו בהתאם לחוקי התכנון והבנייה בכל התקנות הרלוונטיות.

משבר האנרגיה העולמי בשנות ה -70 הביא מהפכה לחשיבה ותכנון אדריכלי. עד אז הרכבת המחשבה המשותפת בתכנון האדריכלי הייתה שמשאבי צריכת האנרגיה אינם מוגבלים ובשל גישה זו מרבית הבתים בישראל נבנו ללא התחשבות בתנאי אקלים והשפעה.

"החממה" הרעיון או "בנייה ירוקה" בשנים האחרונות זכה להכרה והוא הביע ידי בנייה נכונה, צריכת אנרגיה נמוכה ופחות סדרים בונים, כי היו כל כך נפוץ, לטובת הצרכן.

רשימת הנושאים הטכניים הנוגעים לבנייה ארוכה ועם זאת האפשרות לכסות את כולם מוגבלת; לכן אתמקד בחריגות אופייניות בבניין פרטי וציבורי ובדרישות טכניות ואדריכליות לתכנון המבנים והמערכות השונות.

לדוגמא: תכנון וניתוח נכון של נתונים אקלימיים בישראל חשובים במיוחד לבניית בתים ומבנים; עם לחות סבירה ושמש ישירה, הבידוד של הבניין ישופר משמעותית בקיץ ובחורף ובכלל.

תכנון נכון של החלק החיצוני של הבניין מאפשר שמירה על הטמפרטורה ואיזון האנרגיה בבתים ובניינים בשעות היום והלילה. ידע הכרחי בתחום הבניין, במיוחד נתוני אקלים סביבתי קיים ונגיש. למרות זאת, השמרנות בשטח טרם פרצה את גבולותיה; אדריכלים ומהנדסי בניין חייבים לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים ולתכנן את פרטי הבנייה בהתאם לגורמים אלה.

אם זה מתרחש, זה יכול להביא לשיפור משמעותי בתסמונת הבניין החולה, ביחס לרוב הסוגיות הגורמות לו בפועל. די בעובדות לעיל כדי לגרום לשינוי בהגדרתם בקרב כל הנוגעים בדבר: משרדי ממשלה שונים, רשויות תכנון ובנייה וכל מהנדס בניין ואדריכל בכל הקשור לבנייה ותכנון.

ענף הבניין מהווה אתגר לכל העוסקים בו לטובת הצרכן הישראלי.

קרינה מחומרי בניין: קרינת גמא וקרינה

 בשנים האחרונות המודעות הולכת וגוברת לגבי השפעות הרדיולוגיה כתוצאה מריכוזי אלמנטים רדיואקטיביים בחומרי בנייה ומוצרים.

בעולם בוצעו סקרים רבים ובמסגרתם נעשו מודלים שונים על מנת למצוא את הקשר בין ריכוזי רדיונוקליד בחומרי בניין לבין מידת החשיפה המחושבת מקרני גמא לאנשים המתגוררים בחדרים הבנויים מאותם חומרים.

בתוך ישראלבשנים האחרונות התברר נטייה ברורה ליצירת תקנות חדשות לשמירה, פיקוח והגבלות הנוגעות להפצת חומרי בניין ומוצרים. הוועדה המוסמכת המוסמכת לפיקוח על רמות הקרינה בשנת 2004ישראל קיבלה החלטה כדלקמן: כמות הקרינה האפקטיבית מקרני גאמה ורדון ביחד כתוצאה ממוצרי בניין לא תעלה על 0.45 MSv (milisievert) לשנה.

בפועל – מהי רמת קרינה מסוכנת, לכמה קרינה אנו נחשפים ומה התרומה של חומרי הבניין בהם ישראל שאנחנו מכירים.

חומרי בניין וקרינה – חומרי בניין המוכנים מחומרי גלם מכילים, כמו כל מוצר אחר, רדיואקטיביות טבעית. החומרים פולטים קרינה מיוננת תוך כדי ריקבון ויוצרים גם גז ראדון.

גזי ראדון ות'ורון מהווים את המקורות הגדולים ביותר לחשיפה לרוב האנשים. ראדון ות'ורון הם גם תוצאה של ריקבון אורניום ותוריום בקרקע האדמה. גזים אלה, ובמיוחד תוצרי הלוואי שלהם, יכולים להיכנס לגופנו באמצעות אברי הנשימה שלנו. הם מגיעים למשטחים הפנימיים של הריאה הסופגים את הקרינה לגוף.

רדון – Rn222 הוא גז רדיואקטיבי עם מחצית החיים של 3.8 יום, המיוצר על ידי ריקבון רדיום (Ra-226) המתרחש באופן טבעי באדמה ובכל חומרי הגלם ומוצרי הבניין השונים.

מדוד את תוכן האלמנטים הרדיואקטיביים, 40K226, Th232, Ra – ביחידות של Bq לקילו המתבצע בספקטרומטר גמא מכויל.

המדידות מבוצעות על פי התקן הישראלי, SII 5098, לצורך פיקוח על הימצאותם של אלמנטים רדיואקטיביים בחומרי בניין.  

לדוגמה: בבדיקה שנערכה על ידי שירותי איכות הסביבה – מעבדת הקרינה הסביבתית, במדד לתוכן של אלמנטים רדיואקטיביים במוצרי בניין, לאחר ניתוח אבן בניין ברוחב Itung0.2 מ '. וצפיפות486 ק"ג. למטר מעוקב, נמצא כי מדד הקרינה שנוצר היה 0.11.

נתונים מתוצאות המעבדה של מכון התקנים ושל חברת איכות הסביבה מוכיחים כי בלוקי איטונג תואמים את הדרישה של SII 5098 ואת סף הקרינה הנמוך ביותר לעומת אבני בטון המשמשות בענף הבניין – החסימה הרגילה – Itung 0.08 רמת הקרינה עמדה על סף של0.23 בתוךבהשוואה לבלוקים מבטון ברמת סף של 0.91 .

מדד הקרינה חושב לפי SII 5098 והמוצר עומד בדרישות התקן.

מסקנה – שימוש בחומרי בנייה ובמוצרים המכילים ריכוז נמוך של קרינה מיוננת שאנו נחשפים אליהם, מהווים שלב חשוב בקבלת ההחלטות המהווה חלק בלתי נפרד מהבניין הפרטי, 'בנה תוכניות בית משלך', בלוקים משפחתיים משותפים וגם בניין ציבורי. הכרת רמות הקרינה מאפשרת לבחור מוצרים שונים ולבחור את אלו עם רמות הקרינה הנמוכות ביותר על מנת להימנע מתסמונת הבניין החולה.

חשוב! מומלץ לדרוש בדיקה, בהתאם לתקן מכון התקנים SII 5098, של מוצרים שאנו רוכשים לבניית ביתנו או לפני רכישת דירה חדשה.

קרינה אלקטרומגנטית

מהי קרינה אלקטרונית? קרינה אלקטרונית היא אנרגיה המועברת בחלל סביב בצורה של גל שדות חשמליים ומגנטיים. הדוגמה הנפוצה ביותר לקרינה אלקטרומגנטית היא האור שבאמצעותו אנו יכולים לראות. שני גדלים האופייניים לגל הם: תדר שנמדד ב- Hz (הרץ) או ביחידות של מגה הרץ (מגה הרץ) וגיגה הרץ (גיגה הרץ) הרץ אחד הוא תדר אחד בשנייה. על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, החשיפה המקסימלית המאושרת היא 1000 מיליגאוס של חשיפה חריפה לטווח קצר.

ביחס לחשיפה מתמדת ומתמדת – ארגון הבריאות העולמי ממליץ לפעול עם עקרונות של אמצעי בטיחות מונעים. "בחשיפה בשעות החורף לשדה מגנטי שמקורו בחימום תת רצפתי המופעל על ידי חשמל, נחשבת רציפה ויציבה".

סביר להניח שאלפי בתים באזור ישראלרכשה מערכות חימום תת רצפתי לאורך השנים מחברות שונות העוסקות בנושא זה ללא כל ידיעה על הסכנות שנמצאות בתפעול מערכות אלה; השימוש במערכות אלה לאורך שנים, על פי ממצאים וסקרים, מעיד בבירור על סכנות בריאותיות.

מנקודת מבטם של יצרנים ומפיצים של מערכות אלה, יש להדגיש את החשיבות הרבה ביחס למודעות הלקוחות לסכנות ולאפשרויות למזער אותן . לפיכך, מומלץ לחייב את המפיצים   והמתקינים של מערכות חימום תת רצפתי המופעלים באופן אלקטרי כדי להביא לידיעת לקוחותיהם, את רמת השדה המגנטי שכל מערכת מייצרת תוך כדי פעולה.

איכות מים לשימוש ביתי 

בחברה המודרנית אנו נוטים לקחת מים כמובן מאליו. כאשר אנו מדליקים את הברז אנו מצפים למים נקיים, בטוחים לשתייה ולשימוש – מים לכל צרכינו היומיומיים.

בשנים האחרונות נוצרו ספקות בנוגע לאיכות ובטיחות המים שלנו. כיום ניתן לפתור בעיות רבות הנוגעות לאיכות מים באמצעות מערכות ביתיות לסינון וטיהור מי שתייה.

הבחירה הרחבה של מערכות סינון וטיהור של מי שתייה זמינים נותנת מענה למודעות הציבורית הגוברת באשר לאיכות מי השתייה. הצרכן מתמודד עם מבחר רחב של מערכות הגורמות לו לתהות באיזה לבחור, איזו מערכת תהיה הטובה ביותר למערכת מי השתייה שלו, האם היא תהיה בטוחה לשימוש והאם היא באמת הכרחית.

ידע ומידע בנוגע למערכות השונות יסייעו בבחירת המערכת המתאימה ביותר לפיתרון הדילמה.

רעש סביבתי בדירות המגורים

רעש נחשב לצלילים לא רצויים ויוצר הפרעה סביבתית.   המודעות הציבורית של מפגעי רעש הולך וגובר, כמו גם הביקוש אימוץ צעדים כדי למזער את הרעש. רעש משפיע על הגוף והנפש בדרכים שונות. רעש מדאיג את העצבים, מגביר את צריכת האנרגיה בגוף, מעייף אחד ויכול גם להשפיע על הריכוז.

רעש הוא צליל לא רצוי ובעיה אחת בה נתקל האזרח היא רעש באזור הבית שלו; סביב הרעש ממקורות שונים בסמיכות. בתוךישראלבהשפעת האקלים הים תיכוני, חלונות פתוחים ברוב ימות השנה ובמשך מספר שעות בכל יום, רעש סביב יכול להוות הפרעה של ממש.

בעיית הרעש הולכת וגוברת והפער בין ציפיות הציבור לגבי מניעת רעש לבין עמדת נושא מניעת הרעש ברשימת העדיפות של הרשויות עולה. הסיבות למנוחה זו באופי הרעש. פגיעות מהיחשפות לרעש מצטברות, התוצאות אינן תמיד מיידיות – ולכן לא תמיד הרעש נחשב כגורם סכנה רציני. הצטברות פציעה מצטברת כתוצאה מכל אירוע רעש.

תכנון ערים השוקל בעיות מסכני רעש ייצר סביבת מגורים נעימה יותר לתושביה. בתהליך תכנון עיירה יש להכין גם תוכנית אקוסטית – הפרדה של כבישים מהאזורים החיים וכן הלאה.

תכנון נכון של אזורי מגורים יכול להפחית את הרעש המגיע מבניינים ומחוצה לה באופן משמעותי; ניתן לבנות פתחים וחלונות עם אלמנטים אקוסטיים, להשתמש בחיפוי אקוסטי ובאלמני סיכה בחלקים הפנימיים של הבניינים, לבנות קירות מבודדים בין דירות ורמות בניין.

תושבים בבניינים משותפים בעיר חשופים לרעש ממקורות בתוך הדירה כמו מכשירי חשמל ביתיים ומרעשים מחוץ לבניין. ניתן להוריד את רמת הרעש בדירה באמצעות תכנון מתאים כגון: הפחתת גודל החלון, התקנת זכוכית מיוחדת, איטום נכון של חלונות ומסגרות בקירות; גורם חשוב ומשמעותי הוא שינוי תכנית הדירה, מיקום אזורים רגישים לרעש בדירה למיקומים שאינם רגישים לרעש.

בידוד תרמי בדירות מגורים

חלקי התקרה, הגג והקיר בכיסוי הבניין הם משמעותיים וחשובים בכך שתכנון חייב להיות נכון ונעשה בשלב מוקדם של התהליך, כדי לשמור על אנרגיה מחימום בחורף ומיזוג אוויר בקיץ. בנוסף לתכנון נכון של כיסוי הבניין חשיבות מיוחדת במניעת כניסת מים ולחות.

כיסוי הבניין בפועל משמש כ"אדרת "אשר אמורה לסתור את השפעת מזג האוויר הקיצוני, מונעת כניסת לחות ומספקת בידוד תרמי ואקוסטי. התקן הישראלי 1045 הוא כלי שימושי ויעיל לוויסות עקרונות לבידוד תרמי. התקן הישראלי 1004 מספק עקרונות לבידוד אקוסטי של חלקי כיסוי הבניין.

יש לתת מענה לדרישות התקן כדרישות מינימליות ומומלץ לנסות לשפר את יכולת הבידוד של חלקי הכיסוי, הגג, הקירות לעיל, להגברת חיסכון באנרגיה ולשיפור איכות החיים בדירה.

בידוד תרמי של גגות וכיסוי הבניין במערכות בידוד תרמי מיועדים למניעת מעבר חום או קור דרך הקירות החיצוניים של המבנה. שימוש בטכנולוגיות קיימות בתחום ישפר את הבידוד של הדירה, את הבניין, אזורים שונים בפנים, מתחת לגג הרעפים וכן הלאה.

נעים יותר לגור בדירה מבודדת היטב ולא להיות מושפע מתנאי מזג אוויר חיצוניים, בנוסף לחיסכון ניכר בעלויות החימום והקירור של הדירה בעונות השונות. מומלץ לתכנן את הבניין קדימה על פי מיקום השמש והתקדמותו בחורף ובקיץ ובהתאם לתנאי אקלים כגון: רוחות, לחות, כיווני זרימת אוויר וכדומה. ישנה חשיבות רבה לתאם בין מערכות בידוד ואיטום עם תנאים סביבתיים בהם אנו בונים את ביתנו ובעמידותן של מערכות אלו לקור ולחום, שריפה, לחות, סכנות אקלימיות וכן הלאה.

מערכות בידוד תרמי מיועדות למניעת העברת חום באמצעות חומר; ככל שהבידוד התרמי יעיל יותר, כך תנאי מזג האוויר הקיצוניים פחות ישפיעו על הבית. עם תכנון ובידוד נכונים של הדירה, חיפוי מבנה, אזורי גשר קרים, גג, פתחים, צל חלונות וכן הלאה, ניתן לחסוך 70% עלויות של מערכות מיזוג אוויר וחימום בבתים, לשפר את איכות החיים וזה יהיה נעים ונוח יותר לתושבים,

חשיבותן של מערכות איטום ובידוד בדירות מגורים

השלבים הראשוניים מתחילים בשלבי תכנון מוקדמים של מערכות הבניין השונות. על מנת ליצור כיסוי מבודד כנגד לחות, קור וחום.

אחד המופעים החוזרים והחמורים ביותר הקיימים בבתי מגורים, בעיקר בבניית בתים ו"בנו את זה בעצמך "בתים, וגורמים ליקויים, ליקויים ונזק קשה הוא זה של כניסת הלחות והבידוד של הבניין.

השלבים הראשוניים מתחילים בשלבי תכנון מוקדמים של מערכות הבניין השונות. על מנת ליצור כיסוי מבודד כנגד רטיבות, קור וחום אנו יוצרים כיסוי מגן בכיסוי הבניין משלב היסודות ועד לבניית הגג – שטוח או רעף.

ישנן שיטות מגוונות ורבות ליצירת כיסוי מבודד לבתים ודירות, בכל הנוגע לאיטום למניעת כניסת מים ולמניעת כניסת חום וקור לדירה או לבית.

אפשר לתאר שיטות אלה באופן הבא:

 מערכות איטום חיוביות

מערכת איטום חיובית היא למעשה מערכת האיטום החשובה ביותר. מערכות איטום יוצרות שכבת מגן על כיסוי הבניין, מהיסודות ועד הגג. התוכנית הכללית היא לבודד קירות, חלונות, חדרים המייצרים לחות (חדרי אמבטיה וחדרי שירות) ומרפסות.

מערכות איטום שליליות

מערכות איטום שליליות הן ברוב המקרים, דרך עקיפה של מניעת כניסת מים ולחות כתוצאה מתקלות בביצוע מערכות איטום חיוביות, תקלות הנובעות מתכנון נחות, חוסר ידע בסיסי של מהנדס הבניין בשלבים מוקדמים של תכנון בנייה, שימוש במערכות איטום שגויות, ביצועים גרועים של קבלן בניין ו / או פיקוח לקוי במהלך הבניין מצד מפקח הבניין או מפקח על מהנדס בניין.

הנזק שנגרם לבתים מגורים כתוצאה מבעיות בתכנון, שימוש במערכות איטום לא נכונות הוא מגוון ושופע. ראשית, כתמי פטרייה מתחילים להופיע באזורים שונים בקירות החיצוניים והפנים, שכבת הטיח מתפוררת עם הצבע, פגיעה בתשתיות, פגיעה בחוזק הבנייה, נזק לשכבה התרמית ועוד.

מקורות לחות ומים לכניסה לדירה נובעים משאריות בחורף, שימוש במערכות איטום לא מתאימות או לקויות, ושימוש בחומרי בניין ושכבות לחות, היווצרות נימים כתוצאה מקרבת הדירה למקורות מים כמו: גינה נוגעת מייד. הקירות החיצוניים, בהם לא בוצעה הפרדה, עם תרכובות איטום בין גינת הבניין לדירה, כניסת לחות למפלס התחתון, מרתף ומקלט ביטחון בגלל חוסר ביצוע פעולות איטום ו / או ביצוע רע של מערכת האיטום לפני מילוי אדמה או מילוי, אין מערכות ניקוז לניקוז עודפי מים, הגורמים ללחץ הידרוסטטי על קירות המבנה וכן הלאה.

מים עומדים עלולים להצטבר במרזבים, בצינורות, בין אריחי כיסוי, בתוך חומר בידוד וזה יכול לקדם מזהמים ביולוגיים כמו: טחב, חיידקים ווירוסים העלולים לגרום לתושבים הסימפטומים הבאים, טמפרטורת עלייה, צמרמורת, שיעול, לחץ בתוך בית החזה, שרירים כואבים ואלרגיות.

תרכובות צבע אורגניות נדיפות           

ישנם גזים שמשתחררים לאוויר מכימיקלים בצבע, דבק, חומרי בניין וגימור, חומרי ניקוי, קוטלי חרקים וכן הלאה.   חשיפה לזמן קצר לרוב מחומרים אלה עלולה לגרום לכאבי ראש, בחילה וגירויים בעיניים, באף ובגרון.

ריכוזים גבוהים של חלק מחומרים אלו עשויים לעודד התפתחות של גידולים סרטניים. עופרת עלולה לגרום לאנמיה קשה, נזק כרוני למוח ובעיות אחרות. 90% מהבתים שנבנו בעולם לפני 1940 מכילים צבעי עופרת. רק בשנת 1978 הוצא העופרת מהשימוש.

היצרנים כותבים פרטים על תוויות של חבילות שונות אשר אמורות לסייע לצרכן לבחור חומרי בניין, צבעים וחומרי ניקוי מתאימים. יתרה מזאת, חלק מהיצרנים מספקים עלון של הסבר והדרכה לגבי בחירה ושימוש נכון במוצרים אלה.

בריאותו של האדם מושפעת רבות מהיכולת של גופו להיפטר מרעלים. אנו חיים בעולם של רעלים שנמצאים בכל מקום: בחומרי בניין, בצבעים, במים ובחומרי ניקוי וכן הלאה.

גז רדון

ראדון הוא גז רדיואקטיבי הנפלט מהאדמה או מחומרי בנייה ספציפיים למשל: חומרים מבוססי גבס כימיים או מלט המכילים אחוזים גבוהים של אפר פחמן. רדון מכיל ריכוזים קטלניים של רדיום. כאשר גז הרדון מתפורר, תוצרי לוואי רדיואקטיביים קשורים לחלקיקים באוויר, מונשמים לריאות יחד עם האוויר ועלולים לגרום לסרטן.

גז ראדון יכול לחלחל דרך סדקים וכתמים ברצפת הבניין ובקירות, בארות ניקוז וניקוז, מפרקי צינורות, מערכות תקשורת, פתחים וכן הלאה. גז ראדון יכול לעבור במים. מכיוון שרדון כבד מאוויר הוא שוקע במרתפים.

בתוך ה ארצות הבריתנחשב שאחד מכל 15 בתים מכיל רמות מסוכנות של גז ראדון. בתוךשטוקהולםבכל שנה מתים כ-20-120 אנשים כתוצאה מהרעלת ראדון. מדדים של רדון שנפלט מבטון הם בדרך כלל גבוהים מאוד וחשיפה מתמדת של אנשים לכמויות קטנות של קרינה רדיואקטיבית עלולה לגרום נזק לבריאותם שמתגלה רק שנים לאחר החשיפה.

יחד עם זאת, יותר מחומרי בניין, ריכוזי הראדון תלויים בשינוי האוויר בחדר. בשל כך, מקומות לא מאוישים (כמו חדרי ביטחון ומקלטים) יוצרים מלכודות לגז ראדון.

מחלת לגיון

טיפות של מחלת העברת מים מלגיונרים והחיידקים עלולים להתפתח בצינורות המים החמים כמו אלו בחדר המקלחת, ג'קוזי או מערכת מיזוג האוויר שנפגעו מהחיידק.

מחלת הלגיונרים התגלתה בשנת 1976, אז אירעו מקרי מוות פתאומיים בלתי מוסברים בקרב לגיונרים אמריקאים השוהים במלון בבית פילדלפיהלכנס. בהמשך בודד החיידק שגרם למקרי המוות והוא נקרא על ידי הגברים החולים – חיידק legionella pneumophila.

כיצד נלכדת המחלה? ראשית יש להדגיש כי הוא אינו מדבק. המחלה מועברת באמצעות תרסיסי מים כמו אלו היוצאים ממערכות מיזוג אוויר מרכזיות (וכך זוהה החיידק בפילדלפיה), ספא ומקורות מים אחרים, למשל: בריכות ג'קוזי. במערכת מיזוג האוויר הביתית לא נמצא שום העברת המחלה.

כדי למנוע התפרצויות של המחלה צריך להיות שימוש וטיפול נכון במקומות זיהום פוטנציאליים. בתוך הארה"בישנם 8000 – 18000 מקרים חדשים. חלקם הם התפרצויות מגיפה, אך ברוב המקרים בודדים.

במחקר אחד נמצא התרחשות הגבוהה ביותר של החיידק צרפת, גרמניה ו איטליה אבל שיעורי המחלה הגבוהים ביותר נמצאו בשנת 2007 דנמרק, גרמניה ו שוויץ. בשנת 2003 על פי מגזין הסטטיסטיקה הישראלי, היו 37 מקרים של זיהום ובחודשים הראשונים של 2004 היו רק 4 מקרים. המחלה נפוצה לאורך כל השנה. שיעור המקרים הגבוה ביותר מתרחש בקיץ ובסתיו. כינוי נוסף לכך הוא "מחלת התיירים". שיעורי התמותה מהמחלה נעים בין 5-30%

אסבסט ופיברגלס

אסבסט הוא אחד ממספר המוצרים המשמשים בענף הבניין במשך עשרות שנים ועד היום הוא משמש למטרות שונות במוצרי בניין, כגון: לוחות שטוחים, ו / או לוחות גלים המשמשים לבניית קירות חיצוניים, גגות לבניינים תעשייתיים, גגות לבתים, מרזבים, צנרת, מכולות לשימושים שונים, גגות רעפים וכן הלאה.

הוכח כי אסבסט הוא מסרטן, מכיוון שסיבי האסבסט יכולים לחדור למערכת הנשימה ועלולים לגרום למחלות שונות אפילו למחלות סרטניות כמו סרטן ריאות. אסבסט הוא חומר המסכן את הבריאות כאשר הוא במצב של התפוררות, כאשר הסיבים נכנסים לאוויר שמסביב.

אסבסט (ובאופן דומה פיברגלס) עשוי מסיבים מינרליים מיקרוסקופיים ונשמים בקלות לריאות בעזרת אוויר. כאשר מוציאים את החומר, הסכנה גדלה מכיוון שהסיבים נכנסים לאוויר. הסרה בטוחה של אסבסט ישן דורשת מומחיות.

פגיעה בבריאות נגרמת אם סיבי האסבסט באוויר מונשם לריאות ויש להם קוטר של פחות מ -3 מיקרון ואורך יותר מ- 5 מיקרון. סיבים אלה נמצאים באוויר במקומות עבודה בהם אסבסט משמש כחומר גלם או כבידוד תרמי או בבניינים המשמשים לריסוס אסבסט גולמי על תקרות או קירות לבידוד אקוסטי או להגנה מפני שריפה.

אסבסט שרוסס או משמש כחומר בידוד של צנרת תעשייתית – הוא אסבסט "שביר". כל האסבסט בישראלנמצא בחסות מסגרת "תקני בטיחות בעבודה". הסט התקני לחשיפה תעשייתית של כל סוגי האסבסט ב- 0.2 סיבים לס"ק. אוויר (למשך 8 שעות).

בתוקף התקן מפעילה ועדה טכנית ישראלית, עבור אסבסט ואבק מזיק; הוא יצר קווי מנחה לחשיפה סביבתית של 1400 סיבים למטר אוויר. התקנים מסדירים את כל האיסורים וכל הוויתורים לעבודה עם אסבסט ואבק מזיק. בנוסף, על פי התקנים, מוקמה רשימה של מוצרים שאושרו לשימוש המכילים אסבסט.

סיבי אסבסט חזקים במיוחד ועמידים בפני שריפה, חום חזק, פחת וכן הלאה. יש להיפטר מפסולת אסבסט כחומר שעלול להיות מסוכן לחומר לבריאות הציבור באתר המיועד לכך במיוחד.   אסבסט מוכר כמי שיש לו חיים ארוכים ובמשך שנים רבות המאפיינים המיוחדים של המוצר פלוס עלותו הנמוכה פיתח שימוש במוצרי אסבסט במוצרי בניין רבים, כגון: בידוד תרמי, בידוד אקוסטי, קירוי, צנרת תעשייתית ואף משמש ל למטרות נוי: אדניות ועציץ.

בשלבים הראשונים של תוכנית הבנייה חשוב להתמודד עם סוגיות אלה ואפרט אותם בקצרה:

• תכנון נכון ומיקומם של פתחים ליצירת אוויר צח טבעי והגברת זרימת האוויר הצח בתוך האוויר באמצעות סידור טוב של החלוקה הפנימית של הבניין או הבתים.
• אור טבעי חייב להיות מנוצל ופתחים הממוקמים במקומות כדי לאפשר חימום טבעי של הבניין באמצעות השמש במהלך שעות היום. יש לקחת בחשבון רעש סביבתי יחד עם איטום ובידוד. בידוד תרמי של כיסוי הבניין הוא גם נושא חשוב .
• יש להקפיד על בחירת חומרי כיסוי כגון: תקרות, גגות, רצפות, קירות, חלונות, מסגרות חלונות, זיגוג, חומרי בידוד וכן הלאה, אשר ימנעו כניסה של מים לבניין ויגיעו במקביל אל השפעה רצויה של טמפרטורת חוץ על פני הבניינים והבתים.
• בידוד תרמי אסור להקל על עיבוי בחלקים הפנימיים של כיסוי הבניין. הצללה על חלונות ופתחים לשימוש באור שמש ישיר בחורף ולמניעת כניסתו בקיץ, על פתחים בחלק הפנימי הדרומי של הבניין.
• בחירה בחומרי בנייה רגילים "ירוקים" סטנדרטיים. באופן כללי חובה להקפיד על תקנות התכנון והבנייה, בפרט על הרלוונטיות; יתר על כן, לרבות סוגיות אלה בשלבי התכנון המוקדמים כאמור, ובמיוחד להתייחס לתכנון כדרישה קבועה, יפחית באופן נרחב את תסמונת הבניין החולה.

 תסמונת הבניין החולה , בית הגורם או עלול לגרום לחולי תושבים, בתוך חשיפה ארוכת טווח למזהמים כימיים או ביולוגיים הנמצאים בחלקים הפנימיים של הבניינים והבתים או בסביבה שמסביב, באמצעות תכנון או שימוש לקויים של חומרי בניין לא מתאימים או לא מאושרים.

נכתב על ידי ש.דניאל – יועץ ומומחה לאיטום, בידוד ובניין

מאמרים נוספים באתר

[pojo-form id="709"]